לכל הישראלים שמתכננים לחגוג מחר את יום העצמאות האמריקאי יש לי מילה אחת: דונט!
עזבו אתכם מהרביעי ביולי, סילבסטר ועוד חגיגות של מדינות אחרות ותתרכזו בעצמאות שלנו. לא רק בה' באייר, אלא כל השנה. הצעד הראשון הוא להשתחרר מהתלות האוטומטית בארצות הברית.
כן, ארה"ב היא בעלת ברית חשובה. כן, היא סייעה לישראל ברגעים קריטיים. אבל ידידות אינה אמורה להפוך לתלות, וברית אינה אמורה להפוך למערכת יחסים שבה צד אחד צריך כל הזמן לבקש אישור מהשני.
למדתי את הלקח הזה על בשרי כשהייתי האישה הקטנה שמבקשת אישור מהבעל שלה. לזכותו ייאמר שהוא ידע להשתמש בכל מניפולציה כדי להפעיל את הכפתורים הנכונים. לרעתי ייאמר שלא הייתי מכשיר עם מדריך הוראות הפעלה מסובכות. בסך הכל תלמידה תמימה מבית ספר דתי שהאמינה בטוב לבם של זרים גם כשהם אכזבו אותי בלי סוף.
היום, אחרי שהשתחררתי מהעול של שואבי האנרגיה, אני בטוחה בעצמי יותר מאי פעם ומחבקת את החופש שלי, שקניתי בדם, יזע ודמעות.
זה מה שאני צופה שיקרה גם לנו כמדינה כשנהיה באמת עצמאיים. יהיה קשה בלי הסיוע של האמריקאים, אבל מתי לא היה קשה? ב-48'? ב-67'? באינתיפאדה?
האמריקאים לימדו את העולם שהחירות שווה מאבק. השאלה היא אם אנחנו עדיין זוכרים את השיעור הזה, ובעיקר אם אנחנו מאמינים שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
האם אתם מוכנים לשלם את המחיר של עצמאות אמיתית – גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית?
