עוד כמה ימים נציין את יום העצמאות שלנו, כנראה מחוץ למקלט. נשמח. נרקוד. ובין גבעת חלפון לחידון התנ"ך נחשוב על מושג העצמאות. מה הוא אומר ברמת המדינה והאזרח. מהי עצמאות מדינית, מחשבתית ולא פחות חשוב – כלכלית.
לא מספרים עליה בטקסים, אבל היא אחת המלחמות האמיתיות של החיים.
חבר טוב שקרא את הספרים שלי אמר לי "וואו, לא רואים עלייך". נו, ואיך באמת רואים שבר כלכלי? קחו למשל את התמונה הזו מהחתונה השנייה שלי. כלפי חוץ מחייכת, בפנים מתה מפחד. הרי יצאתי מנישואים אלימיים וקשים. גידלתי לבד את הילדים שלי. בלי רשת ביטחון. בלי קיצורי דרך. רק עם אחריות גדולה, ולב שלא מוותר. אז לא יכולתי לחייך מכל הלב, מקסימום להזדקף כמו שאמא שלי לימדה אותי.
מייד אחר כך הגיעה עוד נפילה, ושוב מצאתי את עצמי מתמודדת.
למדתי מה זה לקום מוקדם גם כשאין כוח,
לספור כל שקל,
להחזיק בית שלם על הכתפיים
ובמקביל להיות גם אמא, גם אבא, וגם עוגן.
היו רגעים של פחד. של חוסר ודאות. של עייפות שלא נגמרת, אבל היו גם רגעים של כוח. של גאווה. של ידיעה פנימית חזקה שאני בונה משהו אמיתי.
עצמאות כלכלית בשבילי היא לא רק כסף. היא חופש. היא בחירה. היא היכולת להסתכל לילדים בעיניים ולדעת שעשיתי הכל כדי שיהיה להם.
ביום העצמאות הזה אני חוגגת את הדרך שלי. את כל הצעדים הקטנים שהפכו למציאות ואת האישה שהפכתי להיות. אישה שלא תלויה באף אחד כדי לעמוד.
אם גם אתם נלחמים על העצמאות שלכם
תדעו שאתם לא לבד אם רק תאמינו שאלוהים לא היה נותן לכם מבחן כזה אם הוא לא היה מכיר אתכם טוב יותר ממה שאתם מכירים את עצמכם. חג שמח!
