רגע לפני 2026 אני מגלה תחושה חדשה של ריקנות טובה. לא ריק. לא חוסר. פשוט מקום שמתפנה. מקום לנשימה אחרת, לבחירות חדשות, לאפשרויות שעד לפני כמה שנים לא ידעתי שקיימות.
זו אולי המתנה הגדולה שקיבלתי מהכתיבה – הידיעה שאפשר לעבור דרך אש, שקר, בגידה ואובדן ולהישאר בחיים. לא רק לשרוד, אלא ליצור מהחיים האלה משמעות חדשה.
בשנים האחרונות המצאתי את עצמי מחדש כסופרת.שני ספרים כבר נכתבו והשלישי בדרך.
כל דף היה עוד צעד בהבנה שאני גם זו שנפגעה וגם זו שקמה מחדש.למדתי שאין נוסחה אחת למשבר ואין מסלול אחד ליציאה ממנו.לכל אחת מאיתנו יש מסע אחר, פצע אחר וכוחות אחרים.לשנת 2026 אני מאחלת לעצמי – חיים שמגיעים מהשקט ולא מהרעש.
בחירות אמת גם כשהן לא דרמטיות.להקשיב למרחב שנוצר אחרי הסגירה ולא למהר למלא אותו. ובעיקר לזכור שמה שנולד מהשבר הוא לא רק סיפור. זו אישה שלמה ועוצמתית יותר.
