תחזיקו חזק את הבית: על תפקיד הסופות בחיינו

מדינה שלמה נסחפה השבוע בשיגעון הסופה (או מה שמכנים במדינה מתוקנת "חורף") שהגיעה אלינו מכיוון יוון.

אני לא התרגשתי ממזג האוויר ונזכרתי בסופה אחרת שפקדה אותי על אדמת יוון. סופה שגזלה ממני כסף ומוניטין, אבל עשתה גם שירות חשוב. למה? כי בתוך ההרס שהשאירה נולדתי מחדש כגרסה טובה יותר, מפוכחת ופחות תמימה.

למרות אזהרות החזאים (המשפחה והחברים שקלטו הרבה לפניי) אני לא התכוננתי כראוי וכשכבר הבנתי שזה לא מבול של כסף, אלא סופה של שקרים כבר היה מאוחר מדי.

עכשיו, אחרי שהסופה עברה אני מקווה שכולכם עברתם אותה עם מינימום נזקים, אבל גם אם המרתף שלך הוצף והמצבר באוטו שבק חיים, אל תקחו ללב. תנסו להבין את השיעור שהטבע בא ללמד אותנו.

הסופות מזכירות לנו עד כמה החיים שבריריים ואיך הכול יכול להשתנות בשנייה. מזכירות לנו להיצמד לבית שבנינו – הפרטי זה שבתוכנו ועוד יותר מכך הלאומי – בעמל רב ולא לחפש הרפתקאות ומריבות מיותרות. באופן סמלי זה גם המסר של החג שבפתח. הרי היוונים לא היו מנצחים אותנו אם לא היינו מפולגים. אז בנינו על הנס שהחזיק שמונה ימים, אבל היום כולנו מבינים שנזדקק ליותר מכד שמן קטן כדי לשמור על המדינה הזו, שהיא נס גלוי, ואני מאוד מקווה שכולנו נזכה לראות את הנסים בימים ההם ובזמן הזה. אמן.